החלטה בתיק ב"ל 22702-10-11

2.                 הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 14.2.11, בנימוק כי לאחר בירורים שנערכו, לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי כלשהו תוך כדי ועקב עבודת התובע. כנגד כך, הוגשה התביעה דנן.

3.                 ביום 4.6.12 שמענו את עדויות התובע ואחיו, מר מחאג'נה מחמוד (להלן - האח), אשר לטענת התובע אסף אותו מהעבודה לאחר האירוע הנטען בכוונה להסיעו לבית החולים, כאשר התובע ואחיו מסרו עדויותיהם הראשיות בתצהירים ונחקרו בפנינו בחקירה נגדית. בתום שמיעת העדויות, הצדדים סיכמו את טענותיהם בפנינו בעל-פה.

4.                 בהחלטה מיום 5.6.12 הורינו לנתבע לקיים חקירה במסגרתה יחקור את העד שצוין על ידי התובע כעד לתאונה ואת המעסיק שהתובע ציין שדיווח לו אודות התאונה ואף חתם על טופס התביעה, וזאת לאחר שהתברר בפנינו בדיון ההוכחות, כי הנתבע דחה את התביעה מבלי לקיים כל בירור עובדתי, לרבות חקירת התובע, אלא בחר להתבסס בעיקר על הרישומים הרפואיים בהם לא צוין לטענתו דבר האירוע הנטען בעבודה. התנהלות זו, כפי שהבהרנו בהחלטה, מנוגדת למצופה מהנתבע כרשות מנהלית, האמורה לבסס החלטה כגון דא בתשתית עובדתית הולמת, לאחר בירור.

בהודעת הנתבע מיום 9.9.12 נמסר, כי לאחר שנגבו הודעות ממר שאול מזרחי, המנהל התפעולי במקום עבודת התובע (להלן - המנהל התפעולי) וממר מוטי גלעד, השף ואחראי המטבח (להלן - אחראי המטבח) ולאחר שנבצר מהנתבע לגבות הודעה מהעד הנטען לתאונה בהיעדר שיתוף פעולה מצד העד - הנתבע עומד על דחיית התביעה. הנתבע צירף לתיק את ההודעות שנגבו.

5.                 על יסוד הודעת הנתבע, ומשויתר התובע על חקירת העדים מהם גבה הנתבע הודעות - ניתנה לצדדים שהות להגשת סיכומים משלימים, כפי שאכן עשו.

ואלה עובדות המקרה כפי שהוצגו בפנינו בעדויות התביעה:

6.                 התובע, יליד 1969, עבד מיום 18.3.10 ובתקופה הרלבנטית לתביעה כעובד מטבח בחברה לפאבים איריים בע"מ בפאב-מסעדה בעיר הרצליה (להלן - המסעדה או הפאב).

7.                 התובע עבד במסעדה מהשעה 16:00-17:00 ועד לשעה 02:00 בלילה, כאשר בימי שלישי בשבוע, נהג התובע להתחיל עבודתו בשעה 12:00-13:00, משנדרש לדבריו להכין חמוצים למסעדה למשך שבוע ימים מראש ( נ/2, עמ' 4; עמ' 2, ש' 20-21, ש' 29-32).

8.                 ביום 31.8.10, יום שלישי בשבוע, עת עסק התובע ברחיצת מיכלי החמוצים החליק על מדרגות הברזל המובילות מחצר המסעדה למטבח ונחבל ברגלו השמאלית ( נ/2, עמ' 2; ת/1, סע' 2-5; מעמ' 3 ש' 7 עד עמ' 4, ש' 15).

9.                 לדידי התובע, בעת פגיעתו נכח במקום חבר לעבודה העונה לשם מוחמד מוסטפא מחאמיד ( נ/2, עמ' 2), אשר אף עזר לו לקום לאחר שהחליק (עמ' 4, ש' 17-18).

10.             משהתחזקו הכאבים, לאחר כ - 15 עד 30 דקות, התקשר התובע לאחיו העובד בקרבת מקום וביקש ממנו להגיע ולהסיעו ברכבו לביתו, משלא היה באפשרותו לנהוג בעצמו; עם הגעת האח, סיכמו השניים להסיע את התובע לקבלת טיפול רפואי במרכז הרפואי הלל יפה ( ת/1, סע' 6-8; ת/2, סע' ד' - ו'; מעמ' 4, ש' 31 עד עמ' 5, ש' 7). התובע הודיע על יציאתו המוקדמת לאחראי מלצרים שנכח במקום העבודה ואשר אף חתם לתובע על כרטיס העבודה (עמ' 5, ש' 16-28).

11.             מעדויות התובע ואחיו עלה, כי במהלך נסיעתם לבית החולים התקשרה לתובע אשתו והודיעה לו על פטירת דודתו, ומשכך החליטו האחים לנסוע הישר ללוויה, אשר התקיימה בעיר אום-אל-פחם ולדחות את מועד הטיפול בפגיעת התובע עד לאחר תום ההלוויה ( ת/1, סע' 8; ת/2, סע' ח'-ט'; עמ' 5, ש' 6-14; עמ' 9, ש' 29-31). התובע צירף לתצהירו רישיון קבורת דודתו המנוחה, מחאג'נה רוקיה ז"ל ( ת/1, נספח ב').

12.             מעדות התובע ואחיו עוד עלה, כי במהלך ההלוויה הסתייע התובע באחיו בעת הליכתו, ישיבתו וקימתו (עמ' 10, ש' 5-7; ת/2, סע' י'; עמ' 12, ש' 5-6), כאשר למחרת היום המשיך התובע לפקוד את בית האבל, כנהוג בעדתו וביום 2.9.10 פנה התובע לקבלת טיפול רפואי במרכז הרפואי הלל יפה, וזאת לאחר שקיבל באותו היום הפנייה למיון מרופא המשפחה (עמ' 6, ש' 21-31; נ/4; נ/3).

13.             בפניית התובע לחדר המיון ( נ/4) ובביקורים הרפואיים העוקבים בקופת החולים ( נ/5) לא תיאר התובע את נסיבות פגיעתו בפני הרופאים ואף לא ציין כי המדובר באירוע בעבודה (עמ' 7, ש' 6-20).

14.             התובע קיבל אישורי מחלה מיום 2.9.10 ועד ליום 31.10.10 ולא שב לאחר מכן לעבודתו (עמ' 8, ש' 13-14).

טענות הצדדים

15.             לטענת התובע בסיכומיו, גרסתו בדבר נוהל עבודתו ביום הפגיעה והגעתו בשעה המוקדמת לצורך מלאכת הכנת החמוצים וכן גרסתו בכל הנוגע לאופן פגיעתו מיום 31.8.10 הוכחה בעדותם האמינה של התובע ואחיו ואף בהודעה שנגבתה מהמנהל התפעולי במקום עבודת התובע, אשר אישר במפורש בהודעתו לחוקר הנתבע כי נמסרה לו הודעה על ידי אחראי המטבח והעובד שנכח במקום העבודה ביום הפגיעה בדבר "החלקת" התובע בזמן הכנת החמוצים ויציאתו המוקדמת מהעבודה (ש' 9-15; ש' 19-20 להודעה המודפסת). כמו-כן, גרסת התובע נתמכה בהודעת אחראי המטבח לחוקר הנתבע ולפיה אישר המודיע כי התובע עסק בהכנת החמוצים, כאשר בעבודה זו נדרש כל עובד לשטוף בחוץ את הגלונים (ש' 14-16 להודעה). בנסיבות אלה, ומשלא נסתרה גרסת התובע, יש לקבל את התביעה ולמנות מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין פגיעת התובע לבין האירוע בעבודתו.